הרבנית הצדקנית מרת מנוחה רחל ע”ה

הרבנית נולדה ביום י”ט כסלו תקנ”ט, יום בו שוחרר סבה- אדמו”ר הזקן ממאסרו ההיסטורי.

מסורת העוברת במשפחה מספרת שבעת ששמע הסבא את בשורת הלידה, קראה לה בשם ‘מנוחה’ באמרו ‘מעתה מנוחה תהיה לנו’. השם הנוסף ‘רחל’ הוא על שם בתו של רבנו הזקן שהלכה לעולמה בהיותה בחורה צעירה.

סמליות רבה ללידתה ביום זה. רבנו הזקן כידוע תלה את זכות נס השחרור בעיסוקו למען היישוב היהודי בארץ הקודש. ברבות הימים על ידה הוכו השורשים של תנועת חב”ד בארץ ישראל.

הרבנית נישאה לרבי יעקב כולי סלונים, בנו של החסיד ר’ זלמן רייזעס, מגדולי חסידיו של אדמו”ר הזקן. התגוררו בעיירה ליובאוויטש.

בעודה נערה השתוקקה לעלות לארץ ישראל. בתקופה זו חלתה אנושות ונפלה למשכב. אביה אדמו”ר האמצעי הורה ללחוש באוזנה בשמו, שהיא תבריא מחולייה ותזכה לעלות לארץ ישראל. כששמעה זאת, מיד התחזקה והחלימה ממחלתה.

בשנת תר”ה בעצת גיסה הרבי הצמח צדק נ”ע עלתה עם משפחתה לארץ הקודש והתיישבה בחברון.
למעלה מחמישים שנה התגוררה הרבנית בחברון והטביעה חותם על חיי היהודים בעיר.

הייתה הרבנית לאם היישוב החב”די בחברון, הודה והדרה של העיר כולה.

הרבנית נלב”ע בכ”ד שבט תרמ”ח (1888) ומקום מנוחתה בעיר חברון.

קיבלה מסבא
בין הנהגותיה המיוחדות של הרבנית הייתה זהירות יתירה בכבוד מאכלי השבת. משתדלת הייתה לחלקם למשפחה ולבאי הבית במהלך יום השבת. הקפידה מאד שלא להשליכם ולזורקם.
נוהג זה לדבריה קיבלה מסבא הגדול רבנו הזקן.
מצטטת הייתה משמו: ‘מאכל שבת לא יזיק לבריאות, אסור לשפוך או לזרוק מאכלי שבת’.

ידועה הייתה הרבנית בצדקותה ובפקחותה וכבעלת מופת שברכותיה מתקיימות.
רבנים גדולי תורה, גאונים וצדיקים, שביקרו בחברון לא פסחו על ביתה. ראו הם לעצמם זכות לבקרה ולקבל את ברכותיה.
מסופר על הצדיק רבי אלעזר מענדל מלעלוב זצ”ל שכאשר היה עלה לבקרה בעת שהותו בחברון, היה עומד כל העת ולקראת סיום ביקורו היה מבקש את ברכתה.
כלות ביום חופתן גם הם, לאחר תפילה במערת המכפלה היו עולות לבית הרבנית לקבל את ברכתה.
להבדיל, גם השכנים הלא יהודים, בעת מצוקה, היו מבקשים את ברכתה.
עוד הייתה מצטטת בשם הסבא:
‘במקום שיש טוהר וניקיון, יש כשרות ויהדות’
ואכן שימשה דוגמא אישית לטוהר וניקיון.