פעם בהיקלע רבנו הזקן לעיר שקלאוו – עיר שהייתה ידועה בגאוניה –
באו אליו גאוני וחכמי העיר עם קושיות וספיקות בתלמוד ובהלכה שנצברו מכבר באמתחתם .
לאחר שפרסו את כל הקשה והסבוך בעודם מצפים למוצא פיו.
החל רבנו לנגן..
הניגון נמשך, ואט אט החלו הנוכחים נשבים במתיקותו וקסמו,
הניגון נמשך ונמשך תוך שהוא חודר לתוך נשמתם
והם חשים התרוממות נפשית שכמותה לא טעמו מעודם,
כך הדבר נמשך והגאונים מרגישים איך שמעינות שכלם הולכים ומתפקחים.
משסיים רבנו לנגן, נוכחו כולם שכל הקושיות והספיקות נעלמו כלא היו.